למה קשה לעבוד עם ההורים ?

בשבוע שעבר, כתבתי מאמר שעסק בנושא דור ההמשך (למה הבן שלך מרגיז אותך כל כך בעבודה), השבוע אתייחס לנקודת המבט ההפוכה והיא של דור ההמשך.

הנושא מתחיל מנקודת מבטי האישית…

נולדתי למשפחה צנועה (בלשון המעטה), הורים שכירים אשר עבדו בעבודות פשוטות, ללא שום קשר לעולם העסקים והבנתי שאני רוצה להצליח יותר מההורים שלי (מוכר, נכון?).
פסגת השאיפות האישיות שלי, היתה להיות מנכ”ל (שכיר כמובן) – התפקיד הכי בכיר ומתגמל שהכרתי כילד..
מגיל 16 עבדתי בכל עבודה קשה שאפשר לחשוב עליה, כדי לכלכל את עצמי ולהמשיך את המסע לתפקיד המנכ”ל.
בגיל 26 כבר ניהלתי 3 צוותים של אנשי מכירות בחברת ערוצי זהב (לימים HOT) ובגיל 28 התחלתי את עבודתי כיועץ עסקי בתחום המכירות כשכיר.
אחרי שנתיים, בגיל 30 הגעתי לשמש מנכ”ל בחברה משפחתית (איך לא..) של זוג מקסים שעבד ימים כלילות ולא הצליח להנות מרגע אחד של נחת.
הובלתי אותם למיזוג עם אחת החברות הגדולות בתחום, ויצאתי לדרכי העצמאית.
ב 2005 הקמתי את חברת תכלית ומשם הדרך לעבודה עם עסקים משפחתיים הייתה קצרה מאוד.

בשנים הראשונות לעבודתי, כעסתי על דור ההמשך.

ראיתי בהם כפויי טובה שמקבלים “קרקע נוחה מאוד” להתפתחות וצמיחה אישית והתעקשתי לגרום להם לנהל טוב יותר, בכל מחיר.
עם השנים, התבהרה לי תמונה אחרת והמחשבות האלו השתנו בהבנה עד כמה הסיטואציה שלהם (דור ההמשך) אינה קלה בכלל.

להבדיל ממני ומכל אדם שאין לו ברירה וחייב להתחיל מאפס, הם מתחילים מנקודה אחרת.
לכאורה נקודת התחלה טובה יותר, אך זוהי אליה וקוץ בה.

אמנם נקודת ההתחלה שלהם טובה יותר, אך דווקא נקודה זו, היא ראשית הקושי.
דווקא “חוסר האפשרויות” שעמד בפניי, הוא שאפשר לי לבחור ! הוא שאפשר לי לטעות !
דור ההמשך, “מוצא את עצמו” ממשיך את העיסוק של דור המייסדים וזה לאו דווקא מה שהיו רוצים לעשות, ללמוד, להתפתח בו.
לאורך השנים, ראיתי “בנים/ות של..” מוכשרים מאוד שעובדים בחברות/תפקידים/מקומות שאינם באמת מתאימים להם.
הבן של מהנדס החשמל, הבת של יצרן הבשר, הבן של עורך הדין, הבת של קבלן בניין – הם לאו דווקא רצו להיות מהנדסים, יצרני בשר, עורכי דין או קבלנים…
הם נולדו למציאות שהעסק הוא זה שמפרנס את המשפחה, בין אם רצו או לא, חיכו להם ביציאה מהבקו”ם.. לאסוף אותם לעבוד בחברה של אבא/אמא..

במרבית המקרים, אותו דור המשך, לא “זכה” לעבוד בחוץ, כשכיר.
לא צבר ניסיון כעובד וכמנהל שכיר (אגב, רואים זאת היטב בעבודה עימם..)
מגיל צעיר מאוד, הם בתוך המסלול הייעודי שלהם..
דור ההמשך שהכרתי, רובם לא למדו במוסדות לימוד גבוהים, לא השיגו תואר כלשהו, וגם אם כן, התואר שירת את המטרה שהיא – העסק המשפחתי.

וזו רק ההתחלה..
מהיום הראשון שהם בעבודה, הם מקוטלגים כ”בעלי בית” ובעצם, קשה להם מאוד לפתח מערכות יחסים וחברויות עם העובדים, כי הם ה”בוסים” – התוצאה היא, שמגיל צעיר הם בעצם מבודדים.

תוסיפו לזה, ציפיות גבוהות מההורים, ביקורת וריחוק תמידי מהעובדים, לחצים ומתחים שלעיתים רבות נחשפים אליהם רק בגיל יותר מאוחר, השוואות אין סופיות להורים שלהם, לאחים שלהם, לעובדים שאיתם ומה לא.
קחו את כל זה ותבינו שיש כאן משהו מאוד לא קל להתמודדות.

מה גם, שבהרבה מקרים, גם כשהם מוצלחים וטובים, דור המייסדים, לא מקל עליהם ולא מאפשר להם באמת חופש בחירה ועשייה !

היום, אחרי 20 שנים של עבודה עם דור המשך, כאשר התמונה יותר אובייקטיבית, אני יודע לומר בוודאות שיש מגוון פתרונות מדהימים לנושא הזה, שמשנים את החיים של דור ההמשך ודור המייסדים, הן במישור העסקי והן במישור האישי !!

מעניין אתכם – דברו איתנו

בהצלחה