כדי להבין את משמעות התפקיד של מנכ”ל, נתחיל תחילה בשם עצמו.
מנכ”ל זה ראשי תיבות של מנהל כללי ופה מתחילה הבעיה..
מה זה מנהל כללי?
השם עצמו כבר ניתן לפרשנות אישית, להבדיל ממנהל תפעול, מנהל מכירות, מנהל שיווק וכו’,
בהם שם התפקיד עצמו כבר מבהיר את הכיוון, האחריות והתחומים שכל אחד מהם אחראי עליו.
וכאשר חוזרים למנכ”ל, מה משמעות המילה “כללי”?
תפקיד המנכ”ל הוא אחד המורכבים והקשים ביותר להגדרה ולא רק בגלל שהוא נתון לפרשנות אישית, אלא בגלל שהוא רחב מאוד, מגוון, משתנה בהתאם לגודל החברה, תחום הפעילות שלה ועוד.
אז איך בכל זאת נבין מה תפקיד המנכ”ל ?
נפריד כעת בין שני סוגים של חברות: חברות גדולות (B) וחברות בנוניות-קטנות (SM).
בחברה גדולה, המנכ”ל לא אמור לנהל אף יחידה ישירות תחתיו, יש לו מנהל לכל תחום.
בחברות SM, המנכ”ל לרוב לא יכול להרשות לעצמו מנהל לכל תחום והוא “נאלץ” לנהל אחת או יותר מהתחומים ישירות. (למה “נאלץ” ? כי לרוב זה מבחירה ולאו דווקא מכורח..).
נחזור לשם התפקיד עצמו – מנהל כללי.
המשמעות הישירה היא שהוא מנהל הכל, אבל כאן מתחילה הטעות.
מנכ”ל חברה לא אמור לנהל תחום כלשהו באופן ישיר בחברה, הוא המנצח של התזמורת ולא אחד הנגנים או ראש צוות נגנים.
הוא אמור לקבוע את יעדי החברה, את הדרך להגיע אליהם, להוביל, להנהיג, ללמד ולכוון את מנהליו ועובדיו כיצד להגיע ליעדים שקבע.
וזה נכון לכל גודל חברה.
נכון, בחברה קטנה אין למנכ”ל את הפריבילגיה למנות מנהל לכל תחום וזה בהחלט הגיוני שינהל תחום אחד מהפעילות, אבל לרוב, מנכ”ל של חברה קטנה, מעורב יתר על המידה, גם בשאר התחומים…
המנכ”ל בדומה למנצח, אחראי על הביצועים של כל אחד מהנגנים והתוצאה של עבודה נכונה ומסונכרנת של כל אחד מהנגנים (עובדים) היא הרמוניה מלאה בין כל הכלים, משמע הרמוניה מלאה בין כל מחלקות החברה.
המנכ”ל הוא הדמות היחידה שרואה את כל התמונה וככזה הוא אמור לדאוג לביצועי כל המחלקות בחברה.
הבעיה מתחילה לרוב, שלמנכ”ל אין את הידע הנדרש כדי לנהל את המחלקות (התחומים) האלו ושאני כותב לנהל, הכוונה היא לנהל את מנהל התחום, כי כבר אמרנו שהוא לא אמור לנהל ישירות את המחלקות.
כאשר אין למנכ”ל את הידע הנדרש, הוא נמצא בעמדת חולשה מול המנהלים שלו והדבר הזה הרסני.
לרוב, הוא “סומך” על מנהל התחום ונותן לו חופש פעולה, אבל זה לא נובע באמת מבחירה, אלא מאילוץ.
במצבים כאלו, אין למנכ”ל שליטה על הנעשה במחלקה המדוברת.
זה בעצם סוג של עיוורון, כי הוא לא יכול לראות את התמונה האמיתית, אלא נסמך על התמונה שמצייר לו מנהל התחום.
וחלילה אין פה טענה למנהל התחום.
מי שאמור לעזור לו, לכוון אותו, לדרוש ממנו, לנהל אותו… לא עושה את עבודתו..
אז מה זה אומר? שהמנכ”ל אמור לדעת הכל?
לא!
לשם כך יש כלי ניהול, כדוגמת: ישיבות, דוחות, ירידה לשטח, תצפיות, הכשרות ועוד, אשר נועדו לגשר על פערי הידע.
למשל, מנכ”ל שיישב באופן קבוע, עם המנהלים שלו, יתחקר, ישאל שאלות ויירד לעומק הדברים, ישפר משמעותית את הידע שלו ואת השליטה שלו בתחום.
לסיכום,
מנכ”ל שמבין היטב את משמעות תפקידו הוא: ממוקד מאוד, חד, ענייני, מנצל את הזמן שלו לניהול המנהלים שלו, אינו עסוק בפעולות מיותרות (ולכן הוא חייב מזכירה..), יורד לשטח, עושה ישיבות קבועות, מנתח דוחות, מסיק מסקנות, מקבל החלטות ודואג שהמנהלים שלו יישמו אותן.
בהצלחה
נאור שקד
מנכ”ל תכלית