כדי להבין את משמעות התפקיד של מנכ”ל, נתחיל תחילה בשם עצמו.
מנכ”ל זה ראשי תיבות של מנהל כללי ופה מתחילה הבעיה..
תפקיד המנכ”ל הוא אחד המורכבים והקשים ביותר להגדרה ולא רק בגלל שהוא נתון לפרשנות אישית, אלא בגלל שהוא רחב מאוד, מגוון, משתנה בהתאם לגודל החברה, תחום הפעילות שלה ועוד.
בחברה גדולה, המנכ”ל לא אמור לנהל אף יחידה ישירות תחתיו, יש לו מנהל לכל תחום.
בחברות SM, המנכ”ל לרוב לא יכול להרשות לעצמו מנהל לכל תחום והוא “נאלץ” לנהל אחד או יותר מהתחומים ישירות. (למה “נאלץ” ? כי לרוב זה מבחירה ולאו דווקא מכורח..).
נחזור לשם התפקיד עצמו – מנהל כללי.
המשמעות הישירה היא שהוא מנהל הכל, אבל כאן מתחילה הטעות.
מנכ”ל חברה לא אמור לנהל תחום כלשהו באופן ישיר בחברה, הוא המנצח של התזמורת ולא אחד הנגנים או ראש צוות נגנים.
הוא אמור לקבוע את יעדי החברה, את הדרך להגיע אליהם, להוביל, להנהיג, ללמד ולכוון את מנהליו ועובדיו כיצד להגיע ליעדים שקבע.
וזה נכון לכל גודל חברה.
נכון, בחברה קטנה אין למנכ”ל את הפריבילגיה למנות מנהל לכל תחום וזה בהחלט הגיוני שינהל תחום אחד מהפעילות, אבל לרוב, מנכ”ל של חברה קטנה, מעורב יתר על המידה, גם בשאר התחומים…
המנכ”ל בדומה למנצח, אחראי על הביצועים של כל אחד מהנגנים והתוצאה של עבודה נכונה ומסונכרנת של כל אחד מהנגנים (עובדים) היא הרמוניה מלאה בין כל הכלים, משמע הרמוניה מלאה בין כל מחלקות החברה.
המנכ”ל הוא הדמות היחידה שרואה את כל התמונה וככזה הוא אמור לדאוג לביצועי כל המחלקות בחברה.
העומס והלחץ הכרוכים בתפקיד המנכ”ל לא נפסקים לרגע. המנכ”ל חייב ‘לספק את הסחורה’ באופן מתמיד – וזה אומר שאין לו רגע דל. הוא יודע שכל טעות שלו מגיעה עם תג מחיר יקר – כאשר לרוב הוא זה שישלם את המחיר. כאשר מוסיפים לזה את הנטייה של מנכ”לים למנוע מעצמם חופשות ארוכות, אנחנו מקבלים מתכון מצוין לסיר לחץ.
אחת הבעיות הנפוצות בקרב מנכ”לים היא העובדה שהם צריכים לדעת הכל כדי לקבל את ההחלטות הנכונות. מנכ”ל, מוצלח ככל שיהיה, יכול להיות מומחה בתחום אחד או שניים, אך נדרש לידע מקיף בכל התחומים הקשורים לפעילות החברה.
לא מעט מנכ”לים הגיעו למשרה הבכירה ללא ניסיון קודם בתפקיד מנכ”ל. פתאום הם אחראים על תחומים ונושאים שמעולם לא היו באחריותם, כמו למשל גיוס עובדים. במקרים רבים הם אלו שצריכים לבחור את העובדים והמנהלים בחברה – כאשר גיוס מוצלח קוצר מיידית את הפירות וגיוס כושל נושא השלכות שליליות לתקופה ארוכה.
מוזר ככל שזה עשוי להישמע, במקרים לא מעטים, מנכ”לים אינם מקבלים תמורה הולמת להשקעה שלהם בחברה. מנכ”לים רבים שעובדים שעות על גבי שעות, יוצאים לחופשות קצרות ומעטות וטרודים מסביב לשעון בכל בעיה שצצה. השכר שלהם אמנם הוגן – אך בוודאי לא הולם את התפקיד וההשקעה.
כולם יודעים שלהצלחה אבות רבים – אך הכישלון הוא יתום. העולם העסקי, במיוחד בימים אלו, מלא באתגרים שמשפיעים ישירות על המנכ”ל. בין שמדובר בעליות הריבית החדות, ובין שמדובר בהגבלות אשראי, בקשיים בגבייה או בחובות אבודים – הכל מתנקז בסופו של דבר למקום אחד. בכירים ומעורבים ככל שיהיו העובדים תחת המנכ”ל, עם ההשלכות הוא זה שנדרש להתמודד לבדו.
מנכ”ל חברה שיש לצדו מנהלים מקצועיים, בעלי ידע רחב ומקיף בתחומם, ויודע לעבוד עמם בצוות, מתמודד ביתר קלות עם האתגרים הללו.
החוכמה היא לדעת להשתמש ביכולות ובידע של צוות המנהלים, כדי להפוך אותם לשותפים שלו למסע ולהצלחה.
מנכ”ל טוב הוא זה שבונה סביבו צוות איכותי ומקצועי, שמרגיש חלק בלתי נפרד מקבלת ההחלטות, לוקח אחריות מלאה על הביצוע ודואג לניהול תקין של כלל החברה.
מנכ”ל כזה לא מרגיש בודד, העומס פוחת משמעותית, הידע והניסיון נצברים תוך כדי עבודת הצוות ותחושת הבדידות נעלמת.
כמעט כל המנכ”לים שפגשתי רוצים מישהו לחלוק איתו. כזה שיחשוב איתם, ילמד אותם, יקבל איתם החלטות ובעיקר יישא עמם באחריות ובנטל הכבדים.
אחת הטעויות הנפוצות בקרב מנכ”לים היא הנטייה לעקוף את המנהלים שלהם ולפנות ישירות לעובדים.
הגורם המרכזי לכך, הוא תחושת האחריות וה”בעלות”. בין אם בגלל עומס ולחץ, בין אם בגלל שמרגישים שזה “חייב להתבצע עכשיו”, בין אם בגלל שמרגישים ש”אם לא יגידו לעובד, זה לא יקרה” ובין אם בגלל שזו המדיניות שלהם,
בסופו של דבר – זו טעות !
משמעות המשפט, פשוטו כמשמעו, פעילות החברה לא תגדל אם לא נגייס עובדים נוספים. משמע, הגידול בפעילות, מותנה אך ורק בגיוס כוח אדם נוסף. כלומר, החברה יכולה לצמוח בפעילות, אך זה יכול להתקיים רק עם תוספת כ”א.
כלומר, החברה נמצאת בתקרת הזכוכית שלה וממצה את כל הפוטנציאל הקיים מהמשאבים הקיימים.
האם זה באמת נכון ?
אחת התופעות השכיחות, היא העובדה שהם מתקשים לנהל את הזמן שלהם נכון.
הם לרוב, נמצאים בעומס ולחץ, הן בשל התפקיד, אבל לא מעט בשל העובדה שאינם יודעים להאציל סמכויות והרבה מאוד פעמים, מבצעים משימות ופעולות שהעובדים שלהם בהחלט יכולים לבצע.
כולם מדברים בתקופה האחרונה על בינה מלאכותית, Artificial intelligence, או בשמה המקוצר AI.
הטכנולוגיה הזו מצליחה להפתיע ולחשוף אותנו ליכולות מדהימות, בין היתר, יכולות עיבוד מידע ונתונים.
אבל !
גם לפני תקופה זו, אם נתבונן אחורה מספר שנים, נוספו כלים רבים אשר נועדו לסייע למנכ”ל בניהול החברה שלו, בין אם זה בתוך התוכנות השכיחות דוגמת חשבשבת, פריוריטי, SAP וכדומה, ובין אם באמצעות דשבורדים דוגמת Salesforce, Monday וכדומה.
להלן דוגמאות לפעולות שמנכ”לים עושים ו”חושבים” שזה בסדר/מותר להם:
רוצה לדעת אם אתה מנכ”ל טוב או לא ?
ענו על 10 השאלות הבאות ותדעו אם אתם מנכ”לים טובים:
0-1 תשובות שליליות
ציון טוב מאוד וסביר להניח שתוצאות החברה הן בהתאם.
2-3 תשובות שליליות
ציון טוב, אבל בהחלט יש מה לשפר הן בניהול והן בתוצאות החברה.
4-6 תשובות שליליות
ציון בינוני, יש הרבה לשפר הן בניהול והן בתוצאות החברה שסביר להניח שהן במגמת ירידה.
7-10 תשובות שליליות
ציון לא טוב בלשון המעטה.. חובה לפעול !
קוריוז קטן
מנהלים רבים שענו על השאלון הזה, טענו שאמנם קיבלו ציון נמוך, אבל התוצאות של החברה טובות מאוד.
לעניין זה, יש שלוש אופציות:
הבשורה הטובה
לא משנה איזה ציון קיבלת, שינוי של כל אחת מהשאלות, תניב פירות מדהימים !
