חברה יצרנית, תלויה מאוד במחלקת הייצור שלה, שלרוב גם היקרה ביותר מכל המחלקות.
שיפור תפוקות בייצור, משפיע באופן ישיר על רווחיות החברה.
מחלקת הייצור, כורכת סביבה גם מערך תומך הכולל לעיתים, מחלקת הנדסה, תפ"י, בקרת איכות ועוד. לעיתים יחס כמות העובדים בין המחלקות התומכות לבין מחלקת הייצור אינו ריאלי ומכביד מאוד על עלויות הייצור.
לכן, אנו מתייחסים למערך הייצור בשני מישורים: מערך הייצור עצמו והמחלקות התומכות.
מערך הייצור "זוכה" לטיפול מעמיק של שיטות הניהול, תהליכי העבודה, תפוקות הייצור, השבחת כ"א ואיכות הייצור, אשר מניב שתי תוצאות לבחירת הלקוח:
המשך נפח ייצור זהה, אך עם כמות מצומצמת יותר של כ"א !
הגדלת נפח ייצור, עם כ"א הנוכחי והמשמעות היא מעבר לשיפור ביצועים בשיווק ובמכירות.
העבודה עם המחלקות התומכות מותאמת לאסטרטגיית החברה ומדיניות השירות שלה ונעשית במקביל לעבודה עם מערך הייצור.
התוצאה הינה סנכרון מלא בין המחלקות וחסכון אדיר במשאבים.
ניהול מקצועי ואיכותי של מערך הייצור, משפיע ישירות על תפוקות העובדים ואיכות התוצרים.
כדי לנהל את הייצור באופן מקצועי צריכים להתקיים שני תנאים:
מנהל הייצור
מנהל ייצור, צריך להיות מצד אחד קשוח ואסרטיבי ומנגד אנושי וחם.
עליו מוטלת האחריות לכמות ואיכות המוצרים שנמצאים תחת מערך הייצור שלו.
זו אחריות רבה שדורשת ראיית מאקרו ומיקרו יחד.
לא קל לנהל ייצור, סביבת עבודה קשוחה, כ"א מורכב, רעש, ציוד, סכנות, תקלות, הן רק חלק משגרת יומו.
לכן אין בתי ספר ל"ניהול ייצור", כי הדרך ללמד את מנהל הייצור לעבוד טוב יותר, היא להיות איתו בשטח, להתמודד איתו עם הקשיים ולייצר לו כלים ופתרונות שמתאימים בדיוק לצרכיו.
שיפור מנהל הייצור, גורם להשבחת כ"א, שימור כ"א, צמצום עלויות ובעיקר הגברת תפוקות.
העבודה שלנו כרוכה בשילוב של השניים, מחד אנו משפרים ככל שניתן את מנהל הייצור הקיים (ובמידת הצורך מחליפים) ומאידך, אנו בונים תשתיות לניהול – טכנולוגיה, דוחות, מדדים, תקינת כ"א ועוד.
תפ"י – תכנון ופיקוח ייצור
תפקיד התפ"י לתכנן ולתזמן את העבודות הנכנסות לייצור. הוא הגורם שאמור לקבוע איזו עבודה מבוצעת ומתי, הוא אמור לשקלל את כל הפרמטרים של הייצור (זמני SET UP, זמן עבודה, זמני אריזה וכו') כדי לחזות את תאריכי האספקה והוא אמור להיות הגורם ש"מנהל" את מנהל הייצור.
תפ"י הינו אחד התפקידים החשובים במפעל ייצור, אך לרוב, אינו מתפקד באופן הנכון והנדרש.
ישנן חברות רבות, בהן התפ"י, אינו הגורם שקובע, אלא "רודף" אחרי המידע ומנסה לרכזו.
על מנת שהתפ"י יוכל לעשות את תפקידו כראוי, חייבת להיות תקינת זמני ביצוע לכל פעולת ייצור מדויקת ותקפה. כל עוד התקינה אינה מדויקת, ההסתמכות על זמני ביצוע אינה יעילה ולכן ישנם עיכובים רבים באספקות בייצור.
תקינה אינה נכונה משפיעה ישירות על התמחור של המוצר ולכן לעיתים קרובות, פוגשים פערים גדולים בין הצעות מחיר של יצרנים, אשר מעריכים את זמן העבודה, לא נכון ומתמחרים בהתאם.
התמודדות עם כ"א מורכב וקשה לניהול
לא קל לנהל מפעל ייצור בימים אלו. לצערנו, נגמר העידן בו מכשירים תלמידי תיכון לעבודות ייצור וכיום קשה מאוד לגייס עובדים לתחום.
דווקא עניין זה, דורש ניסיון וידע כיצד להתמודד עם המצב ולייצר פתרונות בתוך החברה.
הקושי בגיוס כ"א, מונע ממנהלים לנהל ולדרוש מהעובדים את התפוקות הנדרשות. נתקלנו במקרים רבים, בהם העובדים "מנהלים" את המפעל ולא להיפך.
התוצאה, היא ירידה עקבית באיכות הביצוע ובתפוקות וכפועל יוצא הקטנת הרווח.
הקניית כלים, ידע, ניסיון ובעיקר ביטחון למנהלי ייצור, מייצרת לאט לאט, היפוך של היוצרות.
זהו תהליך לא פשוט, אך אפשרי.
גיוס כח אדם
אחת המצוקות הגדולות שקיימות בגיוס כ"א, הינה בענף הייצור.
כ"א המקצועי, מתבגר ופורש, כ"א מקצועי צעיר כמעט ולא קיים (בשל צמצום מסגרות החינוך בתחום המקצועי),
כ"א לא מקצועי נמנע מלעבוד בתחום וכך נוצר מעגל אין סופי של גיוס כ"א בחברות יצרניות.
אז אם זה המצב – מה עושים ?
מוצאים את הפתרון בתוך הבית.
ואת זה ניתן לעשות בשתי דרכים – השבחת כ"א קיים והגברת תפוקות בייצור (בהמשך).
השבחת כ"א
במקום להמשיך ולגייס כ"א, השקיעו בעובדים הקיימים.
רוצים רעיונות ?
⦿ שלמו בונוסים על תפוקות מוגברות.
⦿ שלמו בונוס על אי היעדרות.
⦿ שלחו את העובדים לקורסים והכשרות.
⦿ צרו מדרג ידע בין העובדים והעניקו בונוסים על צבירת ידע.
⦿ עשו להם ימי גיבוש וכיף.
⦿ שפרו את האווירה בייצור – ניקיון, סדר, מוזיקה, אוכל וכו'.
ובכל מקרה, אנו מסייעים לכל לקוחותנו לגייס כ"א לייצור לאורך כל השנים.
כאשר מבצעים תהליך גיוס כ"א נכון ומקצועי אפשר לגייס גם עובדי יצור.
צמצום כ"א ללא פגיעה בתפוקות
כ"א הינו המשאב היקר ביותר במערך הייצור. כל עובד שמתווסף משפיע ישירות על עלות המוצר.
במקרים חריגים, עלות כ"א במערך הייצור, מגיעה לעיתים ל 50% מההכנסה!
כאשר ניהול רצפת הייצור והתפ"י עובדים בצורה תקינה, התוצאה הישירה היא הגברת תפוקות ייצור, אשר מאפשרת צמצום כ"א.
אחת השאלות המעניינות בתחום הייצור, זה כמות כ"א שצריך כדי לייצר X מוצרים.
לאורך השנים, בנינו מודלים פשוטים וישימים, לקביעת כמות כ"א הנדרשת.
קבלת החלטה נכונה בעניין זה, מייצרת רווח מיידי לחברה.
במבחן התוצאה,
אנו מצליחים לייצר את אותה תפוקת ייצור עם הפחתה של 20% בכ"א, כלומר מפעל קטן עם 20 עובדים, חוסך 4 משכורות חודשיות !
שיפור תפוקות בייצור ניתן להשיג במספר דרכים:
הכשרה ואימון מנהל הייצור לניהול ייצור מקצועי יותר
מנהל ייצור, אשר עובד בשיטות מסודרות, מתכנן ומתזמן את העבודה טוב יותר, מגבש ומניע תחתיו את העובדים, מכשיר את העובדים ודואג לרווחתם – מניב תוצאות טובות יותר.
אם מנהל הייצור שלכם הוא כזה, עברו לסעיף הבא, אבל אם לא, זה הזמן לשפר את ניהול הייצור בחברה שלכם.
שחרור חסמים וצווארי בקבוק
מילים גבוהות שחוזרות על עצמן בכל שיחה על ניהול ייצור, אך האם אתם באמת יודעים מהם החסמים האמיתיים ? האם אתם מזהים נכון את צווארי הבקבוק ?
רק הבנה והכרות מעמיקה עם עולם הייצור, יכולות לאתר מהם החסמים וצווארי הבקבוק האמיתיים.
במקרים רבים הסיבות שמוצגות הן בשל העדר טכנולוגיה, העדר כ"א, חומרי גלם וכו', אך בפועל, הסיבה האמיתית היא הגורם האנושי.
ניתוח של מערך הייצור, דורש בחינה מעמיקה גם של הגורם האנושי ולא רק של הטכנולוגי.
הטמעת אוטומציה ורובוטיקה
בעידן שלנו, בו המשאב האנושי לעולם הייצור, מצטמצם מיום ליום, כל הוספה של אוטומציה ו/או רובוטיקה למערך הייצור, אשר תחסוך במעורבות אדם, הינה מבורכת ונכונה.
אחד הדברים הנפלאים שגילינו בתחום הזה, שאין גבול לדמיון וליצירתיות.
גם מה שחשבנו שאנו מכירים, כבר ישן ויש משהו מתקדם יותר.
לכן מפעל ייצור חייב לבחון כל הזמן, אפשרויות של הוספת אוטומציה ו/או רובוטיקה לתהליכי הייצור.
גם אם הטמעתם בעבר, חובה לבחון מה קיים היום בעולם, כי זה משנה סדרי עולם בייצור.
השבחת עובדי הייצור
שיפור תפוקות של כ"א בייצור הינו הכלי המהיר ביותר לשיפור ביצועים בייצור, מכיוון שהוא ניתן ליישום מיידי עם כ"א הקיים.
ישנם כלים רבים ופשוטים לשיפור תפוקות של עובדי הייצור.
רוצים דוגמאות ?
מתי בפעם האחרונה:
⦿ ביצעתם הדרכה מקצועית לעובדי הייצור ?
⦿ שלחתם עובדים להכשרה חיצונית ?
⦿ קיימתם יום כיף לעובדים ?
⦿ מדדתם תפוקות לעובדים ותגמלתם עליהן ?
⦿ יצרתם צוותי עבודה שמתחרים ביניהם ?
אכן כפי שניתן לראות, שיפור ביצועים בייצור ניתן להשיג בדרכים רבות, אך בסוף, הכל מתבצע על ידי אנשים וכמו כולנו, במקום שבו אנו מרגישים רצויים, מוערכים ומתוגמלים, אנו מחזירים ריבית דה ריבית.
שיטת "תחנות ייצור”
שיטת "תחנות ייצור" הינה אחת השיטות היעילות ביותר לניהול ייצור.
הדוגמא הטובה ביותר היא תעשיית הרכב, בה המוצר נע בין תחנות ובכל תחנה ישנם אנשי מקצוע מיומנים אשר מניבים את התפוקה והאיכות הטובים ביותר בכל תחנה.
זה לא תמיד קל ליישום ודורש לא מעט התאמות ושינויים, אך כאשר השיטה הזו מיושמת, התוצאות הן מדהימות.
התוצרים של שיטה זו:
⦿ הגדלת יעילות כל אחד מבעלי התפקידים במערך הייצור
⦿ חסכון בזמנים
⦿ חסכון בתקלות ייצור
⦿ שיפור איכות המוצר
⦿ מיקוד כ"א והשבחתו
⦿ אפשרויות קידום ופיתוח לעובדי הייצור
הוספת טכנולוגיה כרוכה בהשקעה רבה ובסיכון תמידי, שהטכנולוגיה לא תוטמע בחברה וההשקעה תיזרק לפח.
בשנים האחרונות מנכ"לים מבינים היטב מהו ערכה של הוספת טכנולוגיה למפעל.
בין אם זה תוכנה לניהול הייצור, אוטומציות לקיצור תהליכי עבודה, רובוטיקה לייעול וזירוז פעולות ייצור, כולן נועדו להשיג שיפור משמעותי בייצור.
כל אחת מהן:
⦿ חוסכת כ"א
⦿ מקצרת זמנים
⦿ משפרת את איכות המוצר
⦿ משפרת את השירות ללקוח
⦿ מקלה על תהליך המכירה
⦿ מצמצמת עלויות
וכפועל יוצא, משפרת את רווחיות החברה.
הנקודה החשובה ביותר בהטמעת טכנולוגיה היא התאמה מדויקת של הפתרון לצורכי החברה.
העניין הוא, שכדי לקבוע את צרכי החברה והפתרון, יש לבחון מחדש את תהליכי העבודה הקיימים ולשפרם בטרם הוספת טכנולוגיה.
הדרך הטובה להמחיש זו, היא במקרה ומנכ"ל מעוניין להכניס תוכנת ERP שתסייע לו בניהול המפעל.
המנכ"ל נפגש עם חברות שמתחקרות אותו מה הצרכים שלו ומציעות לו פתרון שעונה על צרכים אלו.
מה קורה אם תהליכי העבודה הקיימים לא נכונים/מדויקים ? הפתרון שמוצע, לאו דווקא תואם את הצרכים הנכונים של החברה.
על מנת לבצע את התהליך נכון, יש תחילה לבנות מחדש את תהליכי העבודה, להבין איך המערכת אמורה לתמוך בתהליך ואז לפנות לגורם שיציע פתרון נכון לצרכים המדויקים של החברה.
מפעל ייצור אשר משלב נכון את שלושת הכלים הטכנולוגיים האלו, משיג שיפור של עשרות אחוזים בתפוקות.
אחרי יותר משני עשורים של ניהול פרויקטים מורכבים ומגוונים בתפעול/ייצור/לוגיסטיקה, אנו אלו שבונים יחד עם הלקוח את תהליכי העבודה הנכונים ואחר כך, מעורבים בבחירת הגורם המבצע ומפקחים על היישום.
מועד האספקה נקבע על פי מדיניות השרות בחברה. ככל שחברה רוצה להיות תחרותית יותר היא צריכה להקדים את מועדי האספקה שלה מול המתחרים.
חברות רבות "מסתתרות" תחת הרגלי השוק ומספקות מוצרים בטווחי זמן ארוכים, למרות שביכולתן התיאורטית הן יכלו לספק זאת מוקדם יותר.
המדהים לגלות בתחום הזה, שעדיין למרות מרווחי זמן וביצוע ארוכים, ישנן חברות רבות שאינן עומדות בזמני האספקה שנקבעו עם הלקוח.
אי עמידה בלוח הזמנים, אינה הבעיה במערך הייצור, אלא זהו סימפטום של בעיה גדולה יותר.
פתרון של המצב הזה אינו קל, מכיוון שזהו תמהיל של כשלים שקיימים במערך הייצור וגורמים לכך כדוגמת: רכש, ההסכם שנקבע עם הלקוח, רכש, תפ"י, מערך הייצור, תפעול ועוד.
שיפור עמידה בלוחות זמנים, הינו אחד המאתגרים שקיימים, אך גם המהנים שיש, מכיוון שבכל פעם שאנו פותרים את "בעיית אי עמידה בלוחות זמנים", אנו יודעים שפתרנו מספר רב של כשלים שהיו במערכת, אשר הובילו לסימפטום הזה.
מחלקת בקרת איכות אחראית על מוצרי הגמר שיוצאים מהמפעל. מחלקה זו, אמורה לבצע שני תפקידים מרכזיים:
⦿ ביקורת על המוצר הסופי – עמידה בתקן ודרישות הלקוח.
⦿ בקרה ושיפור איכות ייצור במפעל – טיפול בגורמים הפוגמים באיכות המוצר.
מחלקה זו לעיתים קרובות מהווה צוואר בקבוק בתהליך הייצור בשל עומסי עבודה גבוהים ואיכות ייצור ירודה.
עומס העבודה מכביד על היכולת של המחלקה לבצע את תפקידה השני – בקרה ושיפור איכות הייצור במפעל. כך שהתוצאה של זה, היא מעגל אינסופי שאינו משתפר ורק מכביד על המחלקה.
כאשר מחלקה זו מתפקדת טוב, איכות הייצור עולה ובהתאם פוחתים העומסים על המחלקה. לכן, כדי לקבל בקרת איכות טובה, יש לשפר את מערך הייצור.
סיבה נוספת לקשיים במחלקת בקרת איכות, היא רמת הניהול של המחלקה. לעיתים קרובות מנהלת המחלקה הינה עובדת מצטיינת לשעבר שקודמה, אך לאו דווקא בעלת הכישורים לניהול המחלקה.
לכן, שילוב בין הכשרת מנהלת המחלקה לבין שיפור מערך הייצור, מוביל לבקרת איכות טובה יותר ומוצר איכותי יותר.
כבר יותר משני עשורים שאנו בתכלית מלווים חברות בשיפור מערכי הייצור.
אנו מנתחים את תהליכי העבודה, מאתרים צווארי בקבוק, משפרים את זרימת הייצור, מגדירים מדדי ביצוע, מחזקים את שדרת הניהול ומטמיעים שיטות עבודה שמייצרות שיפור מתמשך.
התוצאה היא שיפור משמעותי בתפוקות הייצור, קיצור זמני אספקה, צמצום בזבוזים והגדלת הרווחיות.
כמעט בכל מפעל קיים פוטנציאל שלא בא לידי ביטוי בתוצאות.
אם התחושה שלכם שמערך הייצור שלכם עדיין לא מממש את מלוא הפוטנציאל שלו, כנראה שאתם צודקים. גם במפעלים מצליחים כמעט תמיד קיימים תהליכים שניתן לשפר, צווארי בקבוק שניתן להסיר ופוטנציאל שעדיין לא מומש.
רוצים לשפר את מערך הייצור שלכם?
בשיחת אבחון ראשונית נבחן יחד את האתגרים והמטרות של המפעל ונציג כיווני פעולה מעשיים לשיפור הביצועים.
