גם לברון ג’יימס חשב שהוא יודע מה רוצה הבן שלו..

כמי שעוקב אחר הספורט כבר הרבה מאוד שנים, נתקלתי בכתבה לפני מספר ימים שהזכירה לי בדיוק את מה שקורה בעסקים משפחתיים:

אבות אשר בונים עסקים במהלך שנות חייהם, מאמינים בכל לבם, שדור ההמשך שלהם, ירצה להמשיך את דרכם.

במשך שנים, הם משקיעים בילדים, מכניסים אותם “תחת כנפיהם”, מלמדים, מכשירים, סופגים כישלונות ואכזבות, אך עדיין מאמינים מאוד, שהם אלו שימשיכו את דרכם.

גם לברון ג’יימס, אחד מגדולי שחקני ה N.B.A, אם לא הגדול מכולם, האמין שיום אחד הוא ובנו ישחקו יחד. ג’יימס הצהיר לא פעם שייעשה הכל כדי לשחק עם בנו, ואף היה מוכן לעבור לקבוצה שתבחר אותו בדראפט המיועד, והטריף את קבוצות הליגה שתכננו מהלכים לקראת בחירתו של הבן, ברוני. (ולמי שאינו מתמצא במונחי הכדורסל אבהיר שהדראפט הנו שיטת שיבוץ של שחקנים מהליגה הטובה ביותר בעולם, שיטה שמאפשרת לקבוצות חלשות יותר לבחור שחקנים עם דירוג טוב יותר ובכך משפרת את ההוגנות והתחרות בין הקבוצות. אגב, עוד משהו טוב שאפשר ללמוד מהניהול האמריקאי..

רק לידיעה, ג’יימס נושק לגיל ארבעים, סירב לפרוש, בין היתר, בגלל רצונו העז לשחק עם בנו.

אז חלומות (של אב..) לחוד ומציאות לחוד.

להלן תקציר מתוך כתבה שפורסמה באתר SCORE5 ובה סימנתי ציטוטים של הבן..

ברוני ג’יימס: אני לא חושב על האופציה לשחק עם אבא שלי

בנו של לברון ג`יימס שוחח עם כלי התקשורת ב”דראפט קומביין”: “החלום הוא לבנות לעצמי שם ולשחק בNBA. אני לא רק הבן של”

“הייתי שמח פשוט להגיע ל NBA במקום לחשוב על לשחק עם אבא שלי”, אמר ברוני.

“אני בכלל לא חושב על האופציה הזו. אני רק מנסה לעבוד קשה ומשם נראה לאן זה ייקח אותי”.

“החלום שלי מאז ותמיד היה לבנות לעצמי שם משלי ולשחק ב NBA המשיך הגארד בן ה-19. “אני רוצה שאנשים יידעו שהשם שלי הוא ברוני ג`יימס ושאני לא רק הבן של. זה יהיה נהדר. מנסים לקשר אותי אליו בגלל כל ההישגים שלו, אבל אני עדיין לא עשיתי כלום ולכן צריך לדעת להפריד בין לברון לברוני. אני מודה על ההזדמנות להיות כאן, זה מרגיש לי טבעי”.

אז הורים יקרים, נכון, בניתם אימפריה (או אפילו רק “עסק קטן”) שכל רצונכם הוא להעבירו הלאה לדור ההמשך, אבל האם אתם יודעים באמת מה רוצה דור ההמשך ?

לאחר ניסיון של יותר מ 20 שנים בעבודה עם עסקים משפחתיים, אני יכול לומר לכם שהפער לעיתים, הוא עצום, בין התוכניות של האב לתוכניות של הבן..

אז מה עושים ?

התשובה הפשוטה לכאורה הינה: “תשאלו אותו מה הוא רוצה/מתכנן?”

העניין הוא שלהבדיל מברוני שענה בכנות ובישירות, לרוב, התשובה שתקבלו לא תהיה מדויקת.

לא קל לבן של.. לומר את האמת לאביו.

הוא יודע היטב, מה אתם רוצים ומתכננים ויהיה לו קשה מאוד לומר לכם שהוא חושב אחרת.

גם אם אמר זאת מספר פעמים והביע זאת באלף ואחת צורות, סביר להניח שאתם כהורים, לא באמת הקשבתם, לא באמת קיבלתם את התשובה שלו..

הדרך הקלה והנכונה יותר להתמודד עם סיטואציה זו היא להכניס גורם מקצועי שיתווך בין הצדדים, ישקף תמונה אמיתית ואובייקטיבית יותר ובעיקר יגרום לנושא העברת השרביט בכל זאת להצליח.

רוצים לעשות את זה יחד ? לחצו כאן

ולסיום אתן לכם חומר נוסף למחשבה.

בשבוע שעבר פנה אלינו אב שרוצה להעביר את העסק לבנו וטען שהוא לא מצליח לעשות זאת במשך 4 שנים שהבן איתו.

בפגישה עם האב והבן, הבנתי מהר מאוד שהפער הוא עצום, בין האב לבנו, הן ברצונות והן ביכולות. זו פגישה שארכה שעה שבסופה האב קיבל המלצה חמה ממני “לרדת מהבן” ולבחור באפשרויות האחרות שעומדות בפניו: מכירת העסק, גיוס מנהל חלופי ועוד.

פרויקט דור המשך לא ייצא מזה, אבל ברכה והתרגשות עצומה מצד האב, כן ולעיתים זה יותר טוב מהכול.. (מר ע.ג, אני משוכנע שאתה מחייך עכשיו..)

בהצלחה

נאור שקד

מנכ”ל תכלית