כתבתי בתקופה האחרונה לא מעט מאמרים על המורכבות בניהול חברה משפחתית (להכניס כאן את המאמרים עם לינקים).
הפעם ההתייחסות תהיה מנקודת מבט של הבן/בת של.. בין אם נמצאים בחברה או לא. בעצם מה שנקרא “דור ההמשך”.
שימו לב שרשמתי בין אם נמצאים בחברה או לא והסיבה לכך, היא העובדה שכל בן/בת שהם ילדים של הורה/ים עצמאיים נכנסים אוטומטית לקטגוריה הזו, בין אם ירצו או לא, הם “נועדו” להיות דור המשך, רק מעצם היותם הילדים של עצמאיים.
והרי זה אומר, שכבר מהרגע הראשון שנולדו, הם תחת קטגוריה זו, מבלי שייבחרו וזאת כבר נקודת פתיחה בעייתית.
אז נכון, יש כאלו שיגידו, איזה כיף להם, כבר יש להם ייעוד, כבר יש להם מקום עבודה ופרנסה, אך המציאות שונה מאוד מהגישה “הורודה” הזו.
דור המשך, בין אם ירצה או לא, גדל בבית אחר, מבית של הורים שכירים.
לא אכנס להשפעות הרבות שיש לילד שגדל בבית של עצמאיים, אבל די ברמיזה, על מנת להבין שגם לזה יש השפעה גדולה על הילדות ובוודאי על הבגרות.
כמעט כל בעלים של חברה שפגשתי ב 20 שנים האחרונות, “חולם” שהילדים שלו ימשיכו את דרכו.
אלו שלא, לרוב, הם כאלו שעובדים מאוד קשה עדיין ואינם רוצים שילדיהם יחוו את “החוויה” שלהם ומעדיפים לראות אותם פורחים במקומות אחרים, אבל הם המיעוט.
מה קורה לדור ההמשך שההורה שלו “חולם” שהוא ימשיך את דרכו?
- הם גדלים בתחושת מחויבות – בין אם תרצו כהורים או לא, המסר עובר לדור ההמשך והוא נושא באחריות גדולה מגיל צעיר שזה מה שמצופה שיקרה.
- הם מפספסים פרקים משמעותיים בחייהם – חלקם מוותר על טיול גדול ויוצא לעבוד “מיד אחרי הבקו”ם”, חלקם הגדול אינו עובד בחברה אחרת כשכיר ואינו לומד מה זה באמת להיות שכיר, חלקם לומדים מקצועות שתואמים את הצורך של החברה/ההורה ולאו דווקא את מה שרצו, חלקם, גם אם למדו או עסקו בתחום אחר, מוותרים על כך ומצטרפים לחברה המשפחתית. בקיצור, תשלום יקר שאינו ניתן לתיקון בגיל מאוחר יותר.
- הם תחת ביקורת אינסופית ולעיתים לא הוגנת – בין אם מציפיות ההורה שאינו נותן את המרחב והזמן הנדרש להם להיכנס לחברה נכון ובין אם מצד העובדים, שמתייחסים אליהם כ”בן/בת של..” ולא שופטים אותם באופן אובייקטיבי.
- הם משתכרים באופן שאינו הולם את כישוריהם ותפקידם – והדבר נכון לשני הכיוונים, בחלק מהמקרים הם מרוויחים הרבה יותר ממה שהתפקיד באמת דורש וראוי, ובחלק מהמקרים, הם משתכרים הרבה פחות ממה שהם ראויים או יכולים להרוויח בחוץ. בשני המקרים הם נפגעים,
כאשר הם מרוויחים יותר ממה שצריך, הם נמצאים במילכוד (כלוב זהב) אשר עוטף אותם מהעולם החיצון, וכאשר הם מרוויחים פחות ממה שצריך, הם מרגישים מנוצלים, לא מוערכים ואף מתוסכלים ברמה היומיומית.
- הם אינם מתפתחים מקצועית – כמעט כל מה שהם לומדים על ניהול, עובדים, כספים ועסקים, הם לומדים מההורה ואינם חשופים לעולם החיצוני. הפער אינו ניכר בגילאים הצעירים, אך רבים מהלקוחות שלנו שהם בני 50 והם דור המשך, חסרים כלים בסיסיים בניהול והכרת ה”עולם החיצון”, בגלל שהיו בתוך ה”בועה העסקית” שלהם.
אז מה עושים ?
הפעם אני פונה לדור ההמשך.
זה לא חייב להימשך כך !
ניתן לשנות את הדברים ולגרום לכם להרגיש טוב יותר עם מה שאתם עושים.
בעבודה עם דור המשך, אנו מחדדים טוב יותר את מעמדכם ותפקידכם בחברה, מקנים לכם כלים וידע ניהוליים שקיימים בחוץ ואינכם חשופים להם, מתמודדים יחד עם השינויים הנדרשים ובעיקר מאפשרים לכם צמיחה אישית ועסקית דרמטית.
דברו איתי !
בהצלחה
נאור שקד
מנכ”ל תכלית